תחילת דרכו של ביסמרק

ביסמרק נולד בשונהאוזן הוא התחנך וגדל "במנזר האפור" ,למד במשפטים באונברסיטת גטינגן ובברלין . 

לאחר כישלון מהפכת 1848 אביב העמים (שם כולל לגל של התקוממויות 

ומהפכות לאומיות באירופה ) נבחר לפלרמנט הפרוסי . 

אחרי שהיה צריך  כבר לייצג את פורסיה בפרנקפורט , ביסמרק היה משוכנע כבר שגרמניה מאוחדת , המונהגת על ידי פרוסיה,היא מטרה חשובה.

אחרי כמה זמן שירת כשגריר ברוסיה ובצרפת .

בשנת 1862 קיסר פרוסיה , וילהלם הראשון , מינה אותו לראש הממשלה ולשר החוץ של פרוסיה ,  כחלק מהקונפליט בינו ובין 

הפרלמנט הפרוסי שהלך ונעשה יותר ויותר ליברלי , על פי רוחו של הקיסר.

ביסמרק האמין שהכוח המניע של תנועת הלאומיות חייב לבוא מהשלטון בצורת הפעלה מחושבת של כוחות צבא וכוחות דיפלומטיים , ולא כהתקוממות עממית ליברלית .

בנוסף לכך הוא פעל למען חיזוק הצבא הפרסי כדי להכנתו לקראת המלחמות אותן הוא יזם . 

 על כן קיבל ביסמרק את הכינוי "קאנצלר הברזל".